רעות בן יוסף / היא |
לא לראות שום דבר
להתעלם מהכל
מכל מה שנשאר
היא נכנסת לחדר
אפלה ומשתקת
עוצם את עיניי קצת חזק
לא רוצה להביט בה רועדת
ובשתי כפותיי אז מרגיש
את עורה המחוספס הרגיש
ונדמה שעברו כבר שעות
אבל אני עוד מסרב לראות
אז, דמותה נעלמת
ואתה מגיע הגשם
הטיפות מתנפצות בחלון
אין מצב שאצליח לישון
ועיניי כבר צורבות בייאוש
בגרוני מצטבר לו הגוש
היא הלכה ואני כאן עומד
מגשם עיניי הנני רועד
פקחתי את עיניי לרווחה
והבנתי שהיא נעלמה
אם היה בי יותר כוח לב
הייתי מביט בעיניה ואומר כי אוהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|