שירה האלפין / הפסד |
חיכינו
ציפינו,
איש איש במערתו.
אתה,
מסתובב בחדרך
כמו חיית טרף.
אני,
מתפללת ללא קול.
אתה,
מציץ בשעונך
ללא הרף.
ואני,
מקווה שהזמן הארור יאזול.
מאז נפגשו עינינו,
רק חיכינו לראות
מי יקום ראשון.
אך כשעל דלת לבי
סוף כל סוף התדפקת,
מיהרתי אני
וברחתי מהחלון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|