הלכתי לתומי,
לא עברתי על שום חוק,
היה זה פתאומי,
לא ראיתי מרחוק...
לפתע רגלי,
בתוך משהו שקעה,
אותי זה הפליא,
ושקעתי באימה,
אולי דרכתי על צואה?
אולי דרכתי על חילזון?
אולי על כתם של חמאה?
אולי על לשון?
אולי על יד של מישהו?
שבותר והושלך לרחוב?
שאלתי את עצמי מי הוא?
והרגשתי לא טוב.
אולי הוא לא שילם בזמן,
את חובות הימוריו,
ולבוס הראשי הוזמן,
ובותרו כל איבריו.
אך אולי זהו מוקש?
ואתפוצץ בזעזוע אדיר,
כל שיישאר זה דם ואש,
ואולי איזה צוות תחקיר.
או אולי זו סתם ביצה?
של יונה או כל ציפור?
או אולי זו סתם קציצה?
או סתם חרא של חמור?
אין לי ברירה,
אני ארים את הסולייה,
אולי זה סתם חרא,
או שאקבל בחילה,
אני חושש מהכאב,
המחזה עלול להמיתי!
המעשה אליי קרב,
אני מביט לסולייתי -
הסולייה הלא נכונה,
דרכתי ברגל שמאל,
אז בפעם האחרונה,
קיללתי לי בקול,
אבל ידעתי בליבי,
שזאת סתם שטות,
וחשבתי לעצמי,
אני לא יכול למות!


כמובן אתם חושבים,
שהתפוצצתי לחלקים,
שנקרעתי לגזרים,
המחזה היה מדהים,
אך טעות גדולה,
לא נשר ממני דבר,
מתחת לסולייה,
ראיתי עכבר,
למזלו הוא בחיים נשאר,
הוא לא נהרג,
גורלו לא היה מר,
אך הסיפור לא פג,
כי מיד התאושש,
ונשא את עיניו,
מעיניו בקעה אש,
ועשן מהזנב.
על פניי זינק,
והחריב אותם כליל,
את כל גופי פינק,
במגע ציפורני המבחיל.

אז אנשים יקרים, זכרו היטב,
אם עליכם דורכים, זה יהיה כואב,
אז כאשר על מישהו, אתם דורכים,
סליחה מהר תבקשו, או שתאבדו את הפנים!