חן שזר / פרידה |
כמו אוויר ונשימה.
אך כשזו מתרחשת,
מתקשים בשאיפה.
אוצרים את מה שנותר וחונק בגרון,
עד שאין יותר מקום
כשמתחילים לנשום מחדש.
חשים את האויר הסובב חופשי.
אך עד שמתרגלים לרעיון
ושוב אנחנו בודדים.
.
ואני מתגעגעת נואשות
לפרידה קלה חביבה.
עם כאבי לב צובטים,
נרות לבנים סביבי.
דמעות ובכי גדול ורם.
אוי תנו לי איזו פרידה
ויותר לא אבקש דבר,
אני מבטיחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|