|
קשה לכתוב כאן שיר
לתאר סמטאות מתעקלות בעיר אבן
צללים נשברים לפינות
וריסים מתיזים דמעות
על מדי א' (או ב').
קשה לצייר כאן משהו
כמו מציאות נרעשת
של כאב חום חודר
לתוך קווים דקיקים בשריר
בלי מילים יפות
מדים מחבקים גופיה מקומטת
ואנחנו נושמים לרגע. |
|
|
ואז כולם מתו,
אבל כולם מתו
עוד פעם ועוד
פעם ביסורים חוץ
מיוסי, והיה לו
משעמם.
מתוך הצגת יחיד
בפרינג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.