"דו-שיח עם הכלב שלי" היה הצעד הראשון, במסלול אלף המייל
הספרותי שלי, שהתפצל לשירי אהבה וארוטיקה. לא לכלב.
ניסיונות לפענח דרך מחשבתו, מובילים לגילויים מקוריים,
מעמיקים, ומפתיעים. הכלב מאזין בסבלנות, ועיניו החכמות
אומרות:
- "אני מבין, אני לומד, איך לא חשבתי על זה קודם? כל הכבוד
לך".
לבני-שיחנו המכונים אנושיים, אין הסבלנות לשמוע אותנו עד הסוף.
מוחם קודח במציאת תשובה מוחצת לשאלות שלא שאלתי, טרם סיימתי
דברי והבהרתי עמדתי:
- "אני יודע בדיוק למה כוונתך..."
- "באמת? אני עוד לא יודע מה כוונתי!"
- "סלח לי שאני קוטע אותך.."
- "לא סולח, אל תקטע. אם יודע, למה אתה שואל? ואם אתה קוטע, לך
להיות כירורג".
לכלב אין דאגות תכנון המחר. תשכנע כלב לעשת ביטוח חיים, תוכנית
חסכון מלונה, או חינוך גורים, שערכם יירד לאפס. או נטילת
משכנתא, גורדת-שחקים, הכל בהשגחה עליונה של מנהלי בנק מדושני
משכורות ופנסיה.
בן הזקונים רצה, אז אימצנו כלב מ"צער בעלי חיים". פה ואורך:
זאב, רגלים וגובה: באסט. 32 קילוגרם אהבה ונאמנות.
בן 13-14 עכשיו, וחכמים מכפילים מיד ב-7-8, ונזכרים בימים
טובים כשסבא היה מעשן, ונפטר בגיל 88.
שיני הזמן, בין שיניו הקדמיות שאינם, וקטרקט מלבין ברק עיניים.
לפעמים, ברחוב, מאבד כיוון, ורק שריקה חוזרת מביאה אותו אלי,
בחיוך כלבי , קשקוש זנב. עדיין, מתעקש, כדון-ז'ואן בפנסיה,
לסמן, גם בלי להרים רגל:
- "הייתי פה, ואם את חדשה, המתיני..."
לפני יומיים קבל מכת-שמש, או שבץ, ראשו נוטה הצידה, צולע, מאבד
שווי משקל. אינסטיקט כלבי, לוחש בקול צרוד:
- "קצך קרב", ולא יודע מה זה קץ. אבל נצמד אלי, רוצה תשומת-לב
ואהבה. מי לא?
- "בקש עזרה!"
- "ממי? נשימתו כבדת שנים"
- "מאלוהים... ואיך אסביר לכלב "מה זה אלוהים".
הלכתי לכנסיה, עם ילדי הכפר, שלא העיזו לספר לנכד הרופא פשר
התמונות שעל הקיר. האיש שמעלים לצלב, ומורידים.
בעיר הלכתי עם הוריי לבית הכנסת. ילדים, נוצרים ויהודים,
תיארנו יכולותיו של אלהים, ידענו שהוא שם, למעלה. לא היו
לווינים, איש לא העז לשאול:
- "אם אלוהים כל יכול, האם יכול ליצור אבן כל כך כבדה, שבעצמו
לא יוכל להרים?"
בגלל מבנהו הארוך צלע בנעוריו.(לא אלהים, הכלב!)
- "בשביל הכלב, אתה האבא, אתה האלוהים", חייך אלי וטרינר
צעיר.
כיצד אסביר לכלב מה זה אלוהים?
- הוטרינר שיקר, אינני אלוהים, ואין בכוחי להושיע אותך או את
עצמי מדריסת גלגלי הזמן.
אנחנו העם שהמציא את אלוהים. את האהבה לאל אחד.
יש מספיק אלוהים לכולם: יהודים, נוצרים, מוסלמים, קומוניסטים
ופנאטים. לא להידחף, יש מספיק אהבה, יש עוד יותר, שנאה.
וכשהחלו הצרות, וקרב הקץ, ביקשנו תשומת לבו, אהבתו, עזרה
והצלה.
אבל, אלפי שנים, הוא לא הצליח להסביר לנו מה זה אלוהים. ולא
היה מסוגל להסביר שאין בכוחו לעזור. כי לא הבנו אל נכון את
תפקידנו ואת תפקידו.
אמר גם האפיפיור: "האלוהים הוא בליבו של האדם, אולי גן העדן?
אולי שניהם".
וכיוון שלא הבנו נכון את אלוהים, והוא בלב ובגן עדן, שישה
ממיליון יהודים מצאו את עצמם בחוץ. |