היא חוצה את העוגה לשניים
היום היא בת ארבעים ושתיים
כמו שהחגיגה לשניים חצויה
כך גם נשמתה שנפרדה
לפני עשרים ואחת שנה
שני ילדיה מביטים בה באהבה
ורואים שמחה שעולה על כל חגיגה
עיניה דומעות מאושר ושמחה
היא יודעת מאין באה ולאן הלכה
בחצי הראשון של העוגה
היא התייסרה על גורלה
על המכה שחטפה מהעומד לימינה
ועל מערה חשוכה בה מצאה עצמה
אצבעות של חיבה לקיבתה דחפה
להוציא ממנה כל הרגשה של הנאה
אם יש סיפוק ושמחה יש גם אצבע
לומר בעזרתה אני כל כך עצובה
היא חוצה את העוגה לשניים
היום היא בת ארבעים ושתיים
שני ילדיה מביטים בה באהבה
ורואים שמחה שעולה על כל חגיגה
והוא, זה שהיום עומד לימינה
דמעותיו על פניו כמים לפרח
מזיל אותן באהבה להשקות את ליבה
והיא, להביט קדימה בחרה |
