|
היא חוצה את העוגה לשניים
היום היא בת ארבעים ושתיים
כמו שהחגיגה לשניים חצויה
כך גם נשמתה שנפרדה
לפני עשרים ואחת שנה
שני ילדיה מביטים בה באהבה
ורואים שמחה שעולה על כל חגיגה
עיניה דומעות מאושר ושמחה
היא יודעת מאין באה ולאן הלכה
בחצי הראשון של העוגה
היא התייסרה על גורלה
על המכה שחטפה מהעומד לימינה
ועל מערה חשוכה בה מצאה עצמה
אצבעות של חיבה לקיבתה דחפה
להוציא ממנה כל הרגשה של הנאה
אם יש סיפוק ושמחה יש גם אצבע
לומר בעזרתה אני כל כך עצובה
היא חוצה את העוגה לשניים
היום היא בת ארבעים ושתיים
שני ילדיה מביטים בה באהבה
ורואים שמחה שעולה על כל חגיגה
והוא, זה שהיום עומד לימינה
דמעותיו על פניו כמים לפרח
מזיל אותן באהבה להשקות את ליבה
והיא, להביט קדימה בחרה |
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר? כמה
פעמים...? ושום
דבר לא קרה?
עצה שימושית: אז
תספור עד
עשרים.
לחמניה צלויה
בעוד עצה מ"ספר
המדריכים" -
עכשיו בחנויות
הנעליים
המובחרות! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.