ואני, כמו טיפשה, ממשיכה לקבל את הכול. לספוג ולספוג כמו ספוג,
כאילו זה לא משנה. ואז, פתאום, משהו נלחץ והכול מתפרץ - על
הכול וכל כולם, בלי לכוון ובלי להתכוון, בלי לדעת במי זה יפגע,
כאילו זה בכלל משנה. הנה זה שוב מתחיל וכבר עכשיו התפרצות,
קטנה אמנם, אבל גדולה מספיק בשביל לערער אותי למשך שבוע שלם,
אני יודעת שזה לא הספיק; אני יודעת שכל נגיעה קטנה תגרום לעוד
התפרצות, וככל שהזמן יחלוף הן רק יהיו גרועות יותר, עד למצב של
התמוטטות עצבים מוחלטת. מוחלטת. ודי - אז הכל ייגמר.
אני לא חזקה כמו שאני משדרת שאני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.