אין מצפון לשקט
אין לו טיפת מוסר
השמש ממשיכה בשלה
לעלות ולרדת ושוב לעלות
(וכך גם אני. גם כשנדמה כי מחר לא אוכל לשאת עוד.)
הגלים גם הם, מתנפצים אל המזח
נסוגים ונשברים ושוב מתקרבים
בסערה ולהט שלא ידעתי כבר כמה זמן.
אף על פי שהם יודעים מה צפוי להם בפגשם את הסלע
הם חוזרים אליו שוב ושוב
כמו יודעים כי זהו ייעודם
ולא ייתכן כי יישארו שלמים
מלאים באותה התנופה והתשוקה שממנה באו
ואני כמוהם מקווה
שהסלע, למרות יציבותו, נשחק אף הוא מעוצמתם
שאין הוא אדיש למגעם
שיש עוד טעם להתנפצויותיי.