אריאל אפשטיין / ואקום |
בשם הנעורים
אתה שודד
תומן של בתולות,
ממיר אותו
לורידי אשם,
ולא נותר
מקום לחמצן.
2.
אילו באמת
חשקה נפשך באחת,
תגיף היא תריסיה בהינף
זעזוע בפניך,
תשלום על חטאים
שביצעת אמש,
שעתיד אתה לשוב ולבצע;
רחוקה הגמילה,
הלילה עוד ארוך.
3.
עלי לחדרי,
איני מכיר אותך,
לפי התכנית.
קולות קולות
נותנת בי,
מזיע הוראות בכתב
(לכי כבר!);
שוטף מעלי רפש אינטרינסי
אך טעם הדם עודנו בפי,
להקיא איני יכול.
4.
מסדיר נשימה:
ואקום נכנס,
מתפשט באגני הריאות
ושוקע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|