בגני לוקסמבורג ליד הסינט
בליל אנושי עסק בשחמט.
דוברים צרפתית לבנים גם שחורים
רוסים יהודים ערבים ושחורים.
מצאתי עצמי מתפעל משתאה
ופתאום משחק מול גבר כהה
סדרת משחקי בזק מהירים
ובסופם הפכנו כמעט מכרים.
הגיע מקונגו נוצרי ציוני
ביקר בארצנו בטריפ צלבני
השיחה אז גברה על שמחת המשחק
הצצה בשעון יד ושנינו בדחק.
"להיכן אתה רץ וכל-כך ממהר"
שאלתי, ענה: "למטרו חבר".
"גם אני לכיוון" אז יצאנו יחדיו
ועלי השלכת נשרו (היה סתיו).
שחור ולבן ונמחק המרחק
בפריז העיר שחיברנו יחדיו...
בלחיצת יד נפרדנו, בתחנת התחתית
שאל: "התזכרני ידיד?"
בודאי: "חזור לישראל, שלום..."
הסתובב, נעלם ופתאום...
בליל פרצופים על מדרגות נעות
הנה הוא, הנה הוא, זה יכול להיות?
ואז הבינותי בוש ונכלם
שדמותו ממוחי נעלמה לעולם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.