לוח הזמנים בתחנת הרכבת.
העץ בסתו הוא היד הכותבת,
הילד הבוכה לתוך הקיר.
אבל יכולנו גם לשיר.
העץ בסתו הוא עורק דמי,
על לוח הזמנים לא כתוב שמי,
הילד לבן מירח ומגיר.
אבל יכולנו גם לשיר.
הילד בסתו בתחנת הרכבת,
לאן הוא נוסע? מה היד כותבת
בזמנים של הלוח, של העץ, של הקיר?
אבל יכולנו גם לשיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|