ארבל הכרמלי / ריחות משכרים |
כשיצאנו מהחדר
נשם בו ריח התשוקה,
ריח מיצי התאווה
וריח ים אהבתי.
כשיצאנו מן החדר
הייתה נפשי עדיין גואה
מטלטלת הגלים העיוורת
של ליל התשוקה הסוערת.
כשיצאנו מן החדר
היה גופי עדיין לאה
ממחול הפולחן
שרקדו הגופים - שלי ושלך.
זוכר שיערך הנע כאשד,
זוכר דילוגייך כאיילת,
זוכר האושר והתשוקה בריחם המסעיר
כריח העתיק והמשכר של מין.
07/06/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|