עמוק עמוק
בצעד מדוד ומודע
מהלך בין עצי הדעת
רחוק רחוק
עשרות אלפי פרסאות
מכל מקום עלי אדמות

עמוק עמוק
בתוך דעתי הנפתלת
באלפי שבילים
המתפצלים לארבעת רוחות
ולאינספור מפערים ושלוחות.

יש ערפל גדול
אך פתע מבליח אור
חושף את קצה הדרך
את הנוף של הלב
של שמחה וכאב.

שובל עלים רומס
בדרך אל השביל
שבסופו חץ
המורה
אל מעיין נימי הדעת.
שם חובקים זה את זה
עצי הבנה ותאנה
הצופים אל אגם התובנה

ובחוף
דוגית שטה הלאה הלאה
נושאת פניה אל החוף השני
שם עצי החיים מלבלבים
פירותיהם פירות זהב
וגפן משתרגת בינותם
מעל המבוא שטרם נחתם.

שם
ציפור קטנה
תזמר שירתה האחרונה
ותיתן נשמתה
הרועדת כנר
לבוא בשעריו
לתור שורשיו