בעבר הרחוק
בשעות ערב
ילד שזר זר שושנים
קופץ מאושר
בשדה, ללא רבב
שנעלם, נעלם עם השנים.
והייתה שם ילדה
עיניה עיני תכלת
כגל מלטף בחופי סיני,
וביקשה הילדה מאותו הילד
בתמימות ילדים. את זר השושנים

איך חלפו ימי ילדות מאושרים?
ושמש שוקעת וירח עולה
איך חלפו ימי ילדות מאושרים?
מה שהיה כבר לא יהיה

שנים עברו
ולנער הפך הילד
אך בלבו כבר הזדקנה מחשבה,
האם הילדה
אותו עוד זוכרת,
אותה הילדה עם עיני התכלת?
אי שם במרחק
מעבר לים
חבוק בידיים זר שושנים,
ומביטים בו שניים
שתי עיני תכלת
ונזכרים באותם הימים...

איך חלפו ימי ילדות מאושרים
ושמש שוקעת וירח עולה
איך חלפו ימי ילדות מאושרים
מה שהיה כבר לא יהיה

הלכתי ביחד
חבוק עם אישה
שערי האפיר כצבעו של הסתיו
והייתי שליו
בעולם של ברכה
ולפתע עלה זיכרון העבר.
והביטה ההיא
עם עיני התכלת
בזמן שכולו השלכת
הפסיקה לצעוד
ליטפה מבטים
ופתאום בידי זר שושנים

איך חלפו ימי ילדות מאושרים
ושמש שוקעת וירח עולה
איך חלפו ימי ילדות מאושרים
מה שהיה ממשיך ויהיה