|
מזה כמעט שבוע בשבילי...
שאני יושבת בביתי
ימי מלחמה בצפון
לא האמנתי שלחיפה זה יבוא
מעיר פורחת
לעיר חצי בורחת
שומם ודיי מפחיד
לצאת מהבית ,
אפילו רק לקנות
לשתות או לאכול.
לנשום קצת אוויר
לראות את קרני השמש
לספוג חמימות ואהבה
ליטוף של חום וקרבה.
היום מתחיל ברוגע מסוים
עד הצפירה הראשונה
שפתאום מזכירה לך -
באיזו מציאות
אתה נמצא.
ולאט לאט עוברות השעות
בין צפירות לצפירות
בתחושת מועקה
חוסר שקט
ורגיעה
הלילה עולה
נהיה קצת שקט
התחושה הקשה מתפוגגת
לאיטה
פתאום אתה חוזר לסוג של שיגרה
מכניס קצת הומור
צחוק ואהבה.
מזה כבר ימים
כך מתנהלים הימים.
מבוקר עד צהריים
מוכן לבאות...
משקיעה עד זריחה
נינוחות ורגיעה. |
|
|
מי בכלל מאשר את
כל הסלוגנים
האלה? מי האנשים
שבלחיצת כפתור
יכולים למחוק את
הדברים הכי
חשובים לי?
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
אני יחיד, ולא
רבים. פעם מאשר
הסלוגנים היה
בועז, אחר כך
היה אחד שמאשר
את הסלוגנים.
עכשיו זה רק
אני. אם את
קוסית ולא
קטינה, תשאירי
מספר טלפון
בסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.