הצעקות, הצעקות האלה
הן מהדהדות בראשי מחלחלות לבטני
האיומים, האיומים האלה
מהלכים על לבי אימים.
מצמיתים אותי.
מדכאים את מחשבותי.

האם אוכל למצוא פעם את המחק הקסום
שיבוא וימחה את הצעקות? את האיומים? את הזיכרונות?

האם אוכל אי פעם למצוא את הכוחות
להתגבר על הפחדים.
להתחזק למרות הכאבים?

אם זה היה פצע הייתי שמה פלסטר ודיו.
אם זה היה שבר היו חובשים אותי בגבס ומתקנים.
האם ניתן לתקן לב שבור?
האם ניתן לחזור לאחור?
לתקן את ההרוס?

אם לא ? מה ניתן לעשות.
למצוא קולות אחרים, נעימים שימלאו את ראשי.
לחפש רגשות מחזקים, חוויות מתקנות.
למצוא את אלה שאוכל לבטוח בהם,
לבטוח בעצמי!
לשהות בקרבת אלה האוהבים אותי,
לאהוב את עצמי!
ולא לרחם על עצמי!!!