אני רוצה שידברו איתי על המצב הכלכלי, כדי שאני ארגיש חכמה
ורצויה. כזו שמבינה עניין. אני רוצה שהצונאמי באינדונזיה
והקטיושות בחיפה יענינו אותי, ככה סתם. תהיה לי דעה מלומדת
ופתרונות יצירתיים, כמו לאנשים החכמים באמת, אלה שקוראים
עיתונים ומקשיבים ליונית ולגדי.
אני רוצה שיסתכלו לי בעיניים, בשביל שאני אדע שמקשיבים לי, ככה
סתם. אני אשתמש בקול החכם שפיתחתי, או בקול הסמכותי ואראה איך
העיניים שמולי מתכווצות במאמץ להבין את העניין כמו שהעיניים
שלי מתכווצות בשיחות בדרך כלל.
אני רוצה שיחזיקו אותי בידיים, בשביל שאני לא אאבד לגמרי, ככה
סתם. אני לא אשחק עם הידיים ואני אשאיר בדיוק מספיק מקום שאויר
יכנס ולא יהיה לנו חם, אני אדע שרוצים להחזיק לי את הידיים כי
אני מבינה עניין.
אני רוצה שימחצו לי את השדיים, כדי שאני אוכל להרגיש מושכת,
ככה סתם. אני לא אתנגד ואפילו אפתח את החזייה עם מבט צמא
לתשוקה. ואני אדע בדיוק מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה את זה בדיוק
כמו שהוא יודע ובסוף ברגע הרווי שלנו הוא יגיד שאני הבנתי את
העניין.
אני רוצה שילחשו לי מילים יפות וקטנות באוזן, כדי שאני ארגיש
טיפשית, ככה סתם. אני אצחקק ואתקפל מצמרמורת נעימה ואלחש חזרה
מילים יפות וקטנות באוזן שלו עד שהוא יגנח מעונג. ואני אדע
שהוא בדיוק כמוני, מבין עניין.