אני רוצה לחזור לבית שלי. למקום עם ההפגזות. לקרית ביאליק,
הבית שלי.
אני לא רוצה להיות כאן, באחוזת ברק, נמלטת בעל כורחי מהמצב שבו
העיר שלי שרויה בו כרגע. אני רוצה להתמודד.
אני רוצה את המוזיקה שלי, הספרים שלי, החברים שלי, החיים שלי
בחזרה.
אני רוצה לחיות חיים נורמליים.
אני לא רוצה לפחד מדלת שנטרקת או פחי זבל שנאספים.
אני לא רוצה לשמוע את רעש המסוקים באויר.
אני רוצה לישון כמו שצריך. אני לא רוצה להחניק את הדמעות עוד.
אני רוצה לנשום שוב כרגיל.
אני רוצה לפרוץ, להילחם, לעשות משהו. לא לשבת כל היום מול
הטלויזיה בעוד שעוד פרשן מספר לי על נקודת מבטו על המלחמה.
אני רוצה לחיות.