סטלה פימיאנטה / ערומה |
הקהל בוער ומתמסר
זכרונות מעורפלים בשיכחה
רוצה לצעוק היכן אתה
האצבעות מלטפות את התווים
יוצרות בבטן פרפרים
בזיכרון מתוק עליך
ואז מילה עולה ועוד מילה
עצב מתמשך, לבד בחשיכה
נשארתי אני ומנגינה
זו שנושאת את שמך
דמעה ועוד דמעה
חונקות את הגרון
הלילה לא אשכב לישון
זכרונות שמציפים
היינו פעם אוהבים
יושבת ערומה על הפסנתר
נזכרת, כך אהבת לצייר
ותו אחד ועוד מילה
שוב עולה הנגינה
בשקט שאחרי הסערה
בלעדיך.
ערומה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|