מועקה - נטל, כבד, מעמסה.

ללא אהבה, בלי שום תקווה,
אני יושב וחולם על הסוף.
מוות מתוק, מסבל עמוק,
יבוא לגאול ולסחוף.
בחושך יושב, לאורו שלך הנר
הלהבה כבר כמעט נגמרה.
כשידעך לו הנר, ידעכו גם חיי
אצא לדרך ללא חזרה


מכתב אחרון, לכל אהוביי
שלא אהבו אותי חזרה
ולך מכולם, שהרסת את חיי
שלא אהבת אותי, אהובה
שעקרת את ליבי, שהחזקת את ידי
כשדרכת על נפשי הפצועה
שהחרבת עולמי, שהפרכת תקוותי
למנוחה בזרועות אהבה


נצנוץ אחרון, כבתה להבה,
הסכין בליבי כבר שוכן.
ואלוהים מסתכל, ורואה, וחושב,
ודמעה זולגת מלבו הזקן.
ובשניה אחרונה של חיים, הכרה,
רואה דמות נשית מול עיניי
"אני אוהבת אותך, אל תמות יקירי,
אל תמות..." ונתתי חיי