פרק א

בחוץ ירד מבול שלא היה אופייני לעונה, אבל בתוך הפאב היה יבש
ושומם . אני ישבתי במקומי הקבוע ולגמתי עוד לגימה מהבירה. תוך
כדי הלגימה חשבתי על החיים שלי ,על העבר ההווה ובמיוחד על
העתיד הלא ברור שלי .אני היתי בחור בן 23 ללא עבודה וללא מערכת
יחסים משמעותית .
כך ישבתי בפאב שעה ועוד שעה ,הזמנתי עוד בירה והתבוננתי על
טיפות הגשם המתנפצות  על החלון .פתאום כמשב רוח רענן הם נכנסו
,חבורה של דמויות  צבעוניות .
שלושה גברים ושתי נשים וכולם לבשו אותם כובעים ,מיד חשבתי שהם
איזו כת או ארגון קיצוני. הם התיישבו בשולחן מולי ,אחת הבחורות
ניגשה לבר להזמין משהו לשתות. מיד שמתי לב אליה ,היא היתה כה
מושלמת .,עיניה הכחולות נראו כאוקינוס כחול ללא תחתית ,שערה
השחור החליק באלגנטיות מושלמת על צווארה העדין,היה לה צבע עור
נהדר שילוב בין שיזוף אקזוטי ועור אירופאי. אני לא יכולתי
להסיר את המבט שלי ממנה. כך ישבתי שם מתבונן בה ובחבורה שישבה
לידה. הם התווכחו בניהם ורבו , אבל לא יכולתי לשמוע על מה.
עברה שעה ועוד שעה וניראה שהם עומדים לעזוב ,אחד מהם ניגש אלי
.
- שלום ,שמי אבי .
- שלום.
- בחור ,הוא אמר לי,אתה שותף למהפכה?
- סליחה!
- כישלון הדמוקרטיה הקפיטליסטית.
- אני לא מבין.
- לא נורא, אתה תבין.
הוא הגיש לי עלון פרסום להרצאה על הסוציאליזם, ניפרד ממני והם
עזבו את הפאב.
הכנסתי את העלון לכיס וחזרתי לבירה .ישבתי בפאב עוד כשעה ואז
שילמתי לברמן והלכתי הביתה. בדרך לדירה לקחתי את הדואר ,היו שם
רק חשבונות ותשלומים. בדירה חיכתה לי הודעה מבעל הדירה שאני
מאחר בתשלום השכר דירה. זרקתי את המכתבים על השולחן ונפלתי על
המיטה .
בבוקר התעוררתי עם כאב ראש ענק והתחייבתי להפסיק לשתות ,לפחות
בלילות.
רחצתי ת'פנים ואכלתי ארוחת בוקר שהיתה מורכבת מכוס קפה וחטיף
שוקולד.
הסתכלתי בכיסים שלי ומצאתי בהם קונדום מעוך שתי קבלות ועלון
תעמולה. נזכרתי באותה נערה אשר ראיתי אתמול בפאב ,אולי זה
האלכוהול שהיה בדמי , אבל אני חשבתי שאני מאוהב.ישרתי את העלון
שהיה בכיסי והתבוננתי על התאריך.   ההרצאה תתקיים היום בערב .
אני ידעתי שאני חייב לפגוש את הנערה ההיא. ההרגשה שלי אליה
היתה יוצאת דופן . זו היתה הפעם הראשונה שאני מרגיש משיכה
כזאת עצומה כלפי בחורה , במיוחד לאחר מבט אחד בפאב.
לא בזבזתי זמן ,בחרתי לי בגד מתאים והתכוננתי לערב.
הכתובת שהיתה רשומה על העלון הייתה באיזה מחסן נטוש ,ממבט
ראשון לא היה ניתן לנחש שיש שם משהוא . אבל מקרוב היה אפשר
לראות פוסטרים מהפכניים ושומר מפחיד בדלת. נתתי לשומר את העלון
והוא הכניס אותי פנימה .
מבפנים המחסן היה שונה לגמרי ,היה בו במה וספסלים .על הבמה
עמד דוכן נואמים ומאחוריו היה דגל , הדגל היה דגל ישראל אבל
כוכב דויד לא היה כחול אלא אדום. המקום היה מפוצץ ,כמעט כל
הספסלים היה תפוסים.מצאתי לי  מקום בשורה השלישית וחיכיתי
להרצאה.
לבמה עלה אדם מבוגר ,הוא היה מזוקן ולבש את אותו כובע אשר לבש
הבחור אשר נתן לי את העלון.האדם המזוקן התחיל בהרצאה שלו, הוא
דיבר על מצב החינוך על מצב ההבטלה ועל הממשל והכנסת. הוא דיבר
על כישלון הקפיטליזם הדמוקרטי , הוא הראה בנאומו אך הדמוקרטיה
במצבה הנוכחי אינו יכולה לעזור לכל תושביה ולא כל תושביה שווי
זכיות .יש כאלה ששווים יותר ויש כאלה שלא שווים כלום , כלומר
הממשלה לא דואגת כמו שהיה צריך לדאוג לציבור החלש והנזקק. הוא
המשיך להרצות על המהפכה שצריכה להתבצע והיא מהפכה סוציאליסטית
דמוקרטית , כלומר לא קומוניזם מוחלט אלא שלטון דמוקרטי הבנוי
על בסיס סוציאליסטי.
ההרצאה המשיכה עוד שעות ארוכות ,והמרצים עלו וירדו .אבל מה
שעניין אותי היתה אותה נערה מסתורית. הסתכלתי סביב וראיתי אותה
עומדת ליד דוכן המזון.
פילסתי לי דרך בין הספסלים לכיוונה. עמדתי לפגוש אותה בפעם
הראשונה,
היא עמדה ליד המרצה המזוקן . התקרבתי אליה ופתחתי בשיחה.
- שלום.
- ערב טוב.
- זוכרת אותי ?
- לא ממש.
- מהפאב.
- אה...
- שמי רובן סגסולסקי, ואת?
פתאום המרצה המזוקן הסתובב אלי ושאל.
- מה שם המשפחה שלך !?
- סגסולסקי .
- אתה קרוב של יוסף סגסולסקי?
- כן ,אני הנכד שלו .
הוא לקח אותי הצידה כדי לדבר איתי על הסבא שלי ,אבל מה שבאמת
רציתי זה להמשיך את השיחה שלי עם הבחורה שעדין היתה די
מסתורית. כי בגלל המרצה המזוקן לא גיליתי את שמה.
הוא לקח אותי לחדר צדדי ,שהיו בו שולחן כיסאות  ותמונה שלו.
הוא הושיב אותי ופתחנו בשיחה.
- שמי ניקולי לוסטיגמן.
- מאיפה אתה מכיר את סבא שלי?
- יוסף ואני הינו חברים בתקופת הקומוניזם בבריה"מ ,אני והוא
נלחמנו בשביל המהפכה,אבל המהפכה אכזבה אותי ולאחר זמן גם את
יוסף. אני המשכתי להילחם בשביל מה שהאמנתי היא הדרך הנכונה
,אבל יוסף ויתר על חיי המהפכן והפך לאזרח רגיל.אני ברחתי
לישראל כדי לנסות לבנות אומה סוציאליסטית אמיתית , וגם כדי
לברוח ממעצר בכלא הסובייטי. אבל אני רואה שהנכד שלו חזר לדרך
הנכונה.
- אני לא בטוח שאני מתאים לכול הקטע של המהפכה והסוציאליזם.
- אל תדאג  אני יעזור לך ,כשאני אגמור איתך אתה תהיה מהפכן
גדול יותר ממני.
נפרדתי ממנו ואמרתי לו שאגיע למשרד שלו מחר.הוא נתן לי את
הכתובת ואני יצאתי למחסן לחפש את הנערה. אבל איחרתי את המועד,
המחסן היה כמעט ריק והיא כבר עזבה את המקום. גם אני עזבתי את
המחסן והלכתי הביתה, אבל בדרך לבית היתי חייב לעצור בפאב
הפינתי ולשתות איזו כוסית. לאחר מספר שעות  הגעתי לביתי החמים
והנעים ,למרות שהחשמל והטלפון נותקו בגלל שלא שילמתי את החשבון
בזמן , נפלתי על המיטה ונרדמתי .




פרק ב

למחרת הרגשתי כאילו 237 פועלים רומנים בונים בניין רב קומות
בראש שלי . ההבטחה שלי לעצמי להפסיק לשתות עלתה שוב לאוויר
,אבל הפעם החלטתי להפסיק לתמיד.
בדקתי מה יש לי לבצע היום ,אבל לא ראיתי שום פגישות או
רעיונות עבודה ,אז הוצאתי  את כרטיס הביקור מכיס המעיל שלי
ונזכרתי בזקן שהכיר את סבא שלי והלכתי למשרד שלו.
אני ידעתי שזו תהייה רק פגישה חברותית ,אבל אולי הידידות
הקרובה סבא שלי תצמיח איזו עבודה.
הבניין שהמשרד שלו היה בו היה די גדול , והמשרד שלו היה די
מפואר . המזכירה שלו הכניסה אותי פנימה , ניקולי ישב מאחורי
שולחן רחב ושתה קוניאק .
- אפשר להציע לך כוסית? הוא שאל אותי בתמימות זדונית.
- לא תודה הפסקתי לשתות.
- יפה , ראש נקי זה דבר חשוב .
- על מה רציתה לדבר איתי?
- אני רוצה שתצטרף לארגון שלנו.
- איזה אירגון?
- אירגון ה"סוציאליסט דמוקרט".
- אין לי זמן לזה ,אני סובל ממחסור במזומנים.
- אל תדאג אני יעזור לך.
הוא הסביר לי שיש לאירגון עיתון ולאחר שאני אצטרף לאירגון הוא
יסדר לי עבודה בעיתון ,המשכורת לא משהוא אבל השעות גמישות. הוא
אמר לי שהוא חש חובה לעזור לאחר שסבא שלי הוא זה שהכיר אותו
לעולם הסוציאליזם. אני הסכמתי והוא נתן לי חבילה של
מזומנים,אני רציתי לסרב אבל לא יכולתי להגיד לא בזמן כזה.
הבטחתי לו שאחזיר לו לאחר המשכורת הראשונה שלי.נפרדתי ממנו
והלכתי לעיר.
היתי צריך לקנות בגדים חדשים ,לכבוד העבודה החדשה שלי בעיתון
,שעדיין לא ידעתי במה אני בדיוק יעבוד שם.
קניתי לי חליפה חדשה ושילמתי את חשבון החשמל והמים. העתיד שלי
ניראה טוב יותר מרגע לרגע.
למחרת ניקולי שלח אותי למשרד הרישום ומשם פניתי לעיתון .שם
קיבל אותי אדם די צעיר הוא הסתכל עלי החשדנות ופתח בשיחה.
- אתה הבחור החדש שניקולי שלח לנו?
- כן, שמי רובן סגסולסקי.
- נעים מאוד שמי דויד ירקוני,ואני אהיה הבוס שלך.
הוא הראה לי את כל המחלקות השונות .אני לא היתי מנחש שיש
לאירגון די אלמוני כזו מערכת עיתון גדולה. התפקיד שקיבלתי לא
היה בדיוק מה שחשבתי ,אני היתי אחראי על  הדואר .כל מיכתב שהיה
ניכנס או יוצא ממערכת העיתון היה עובר דרכי. תפקיד קטן ולא
משמעותי אבל הוא שילם את החשבונות.
לאחר מספר שבועות שבהם למדתי על האירגון ועל המטרות שלו,הבנתי
שכדי להתקדם במקום עבודתי אני צריך להוכיח את עצמי בפני ראשי
האירגון. אבל קודם היתי צריך לגלות מי הם ראשי האירגון.הלכתי
לכל הרצאה ולכל התארגנות ולמדתי את כל המנהיגים ואת כל המהלכים
שהתקיימו באירגון.
באחד מהתארגנויות ראיתי שוב את אותה נערה ,ומיד ניגשתי אליה.

- שלום .
- אתה נראה מוכר.
- נפגשנו לפני שלושה שבועות בהרצאה שהתקיימה במחסן נטוש,אני
רובן סגסולסקי.
- כן אני זוכרת , ניקולי לקח אותך הצידה ואני לא הספקתי להגיד
לך את שמי.
- אם כן מה הוא שמך?
- שמי מיכל.
שמה של הנערה המסתורית סוף סוף נתגלה לי .הזמנתי אותה לכוס קפה
,ויצאנו לקפה שהיה ליד המקום שההתארגנות התרחשה שם. ישבו שם
שעות ארוכות ושוחחנו על החיים. היא דיברה בהתלהבות על האירגון
ועל המהפכה החברתית. אני בתמימותי שאלתי אותה על המהפכה .והיא
סיפרה לי שהאירגון מתכננן לבצע מהפכה ,תחילה דרך הפוליטיקה ואם
נסיון זה יכשל ,אז האירגון ינסה לכבוש את השלטון בכח.
היא שאלה אותי במה אני עוסק ואני עניתי לה שאני עובד בעיתון של
האירגון . אני הבנתי שהיא למרות שאינה מראה זאת מרגישה כלפי מה
שאני הרגשתי אליה.  
מיכל סיפרה לי שהאירגון ינסה להיכנס לעולם הפוליטי בבחירות
הבאות ,אשר יתקימו בעוד שנה וחצי. אני ידעתי שאני חייב להוכיח
את עצמי לפני הבחירות הפנימיות שיהיו חמישה חודשים לפני
הבחירות .ואני ידעתי שמיכל היא זו שתוכל להכניס אותי למעגל
הפנימי של האירגון,וגם הרגשות העזים שלי כלפי לא פחתו .אז
ליחסים עם מיכל נוסף פן נוסף.אז עם מטרות אלו אני התחלתי
להיפגש איתה כל שבוע,היחסים שלנו הלכו ונהיו יותר חמים .אני
הרגשתי שאני יכול לספר לה הכל וכך גם היא . היא שיתפה אותי בכל
הסודות והמזימות בתוך האירגון. אני רשמתי לעצמי את כל המידע
וניסיתי לחבר פיסות של מידע למשהו שיעזור לי . המידע של מיכל
לא ממש עזר לי וכך עברה לה חצי שנה ,אני לא אומר שלא אהבתי את
הזמן שהיתי איתה אך זו היתה הפעם הראשונה שלי בחיים שרציתי
להצליח במשהו .הפעם הראשונה שהיו לי ציפיות לעתיד ועוד איזה
ציפיות.כך עברו להם עוד חודשיים ומיכל ואני התקרבנו זה לזו עוד
ועוד, החלטנו לשכור דירה ביחד .כך ישבו בדירה כמו בכל יום לא
היה שוב דבר שונה ,אבל השיחה שהיתה לי איתה באותו יום שינתה את
חיי .היא סיפרה לי שלניקולי יש אוייב באירגון , מישהו מהמשטר
הישן.הוא רוצה להשתלט על האירגון ולהפוך אותו לקומוניסטי,אך
ניקולי  אינו יכול לעשות שוב דבר כי אין לו הוכחות. זו היתה
ההזדמנות הגדולה שלי , אני אמצא הוכחה אפילו עם אני אצטרך לחפש
אותה ברקטום שלו.
וכך כשהזמן שלי הלך ואזל עד הבחירות הפנימיות התחלתי לחקור.על
האדם שמיכל דיברה עליו,הוא  היה אחד מהסגנים של ניקולי ושמו
היה סמורודינסקי  איגור. כמה שלא חיפשתי ,לא מצאתי עליו שום
לכלוך . או שאיגור היה מאוד מתוחכם או שהוא היה פשוט זכאי, אבל
לא היתי מעלה על דעתי שמיכל שיקרה לי.אני לא מוותר בקלות לכן
נשבעתי לעצמי שאני אמצא איזה לכלוך עליו או שאני אמות תוך כדי
נסיון.אני עקבתי אחריו לכול מקום בזמני הפרטי ,דבר שהוביל אותי
למבוי סתום אחד אחרי השני . גיליתי שאיגור אוהב לבלות חלק גדול
מהזמן שלו בבר חשפנות ,אבל זה לא ההוכחה שאני חיפשתי .אבל מה
שגיליתי מאוחר יותר הוא שהוא מנהל את רוב העסקאות שלו באותו בר
. זה היה המקום המושלם למצוא לכלוך עליו .כך עקבתי אחריו במשך
שבועות דבר שהוביל לחשדות מצד מיכל ,אבל  אני שיכנעתי אותה
שאני עובד שעות נוספות. באחד הימים אני ישבתי בשולחן מול איגור
בבר החשפנות, ליד איגור ישב אדם בעל פנים מזרחיות .הם דיברו
שעה ארוכה ,על משהוא שניראה מאוד חשוב ובסוף השיחה איגור העביר
לבחור שישב לידו מעטפה גדולה והבחור העביר לו מזוודה מתחת
לשולחן.איגור פתח את המזוודה והיא היתה מלאה בדולרים. הוא
כנראה חשב שכולם מסתכלים על הבחורה שמורידה את החזיה שלה על
הבמה ולא על העיסקה המוזרה שלהם.אני היתי בטוח ב 84% שזו היתה
ההוכחה שלי לחוסר הנאמנות של איגור לאירגון .אבל אני לא היתי
מנוסה בשיטת ה"תרומות" שניתנו לאירגון לכן אני המשכתי לעקוב
אחרי איגור והמזוודה שלו.אני לקחתי חופש מהעבודה ועקבתי אחריו
,הוא הגיעה לבנק שממוקם רחוק מהעיר והפקיד את הכסף בחשבון
סודי.למזלי יש לי חבר שיודע את דרכו בחשבונות בנק.תמורת תשלום
סביר הוא מצא לי את החשבון של איגור ,ואני לקחתי את ההדפס ישר
לניקולי .אבל קודם עצרתי בדירה והסברתי את הכל למיכל ,למרות
שציפיתי שהיא תעזוב אותי בגלל בגידה שכזו באמון שלה. אני אדם
הגון והיתי חייב להיות הוגן איתה גם אם זה אומר להפסיד את
האישה היחידה שאהבתי .תחילה היא היתה מופתעת אבל איך שהוא היא
קיבלה את זה ואפילו אהבה את הציפיות שלי לעתיד ,היא אמרה
שתעזור לי בכל מה שאצטרך . מהדירה פניתי לניקולי ,הוא ישב לו
בכיסא כמו בפעם הראשונה שבאתי למשרד שלו . הוא שאל אותי מה
רצוני ואני סיפרתי לו מה גיליתי על איגור.הוא היה מופתע שאני
יודע על היריבות שלהם ,אבל הוא התעניין בהוכחות שלי . אני
הראיתי לו את ההוכחות שלי והוא מיד התלהב מהם.הוא אמר לי שהוא
יארגן לי מקום בכיר בבחירות באירגון והוא גם אמר שאם הוא יצליח
להפיל את איגור ,אני אתפוס את מקומו .

פרק ג

היום שלו צפיתי שבועות ארוכים הגיע ,ניקולי אסף התארגנות
מיוחדת שתדון במיקרה של איגור .איגור כמובן היה מופתע אבל
ההוכחות החותכות שניקולי הציג והעדות שלי נתנו אור ירוק לכל
אלו באירגון שרצו להיפטר מאיגור .ההצבעה היתה פה אחד ,איגור
הואשם בפעילות קפיטליסטית, בצבירת ממון בדרך לא חוקית ובבגידה
באירגון.
הוא הודח מתפקידו ואני תפסתי את מקומו.עכשיו הדרך שלי לתהילה
היתה פתוחה יותר מתמיד. טקס קבלת התפקיד שלי היה צנוע ,אני
עליתי לבמה ונאמתי נאום מהפכני רגיל .בזוית העין שלי ראתי את
מיכל עומדת ליד שאר הסגנים של ניקולי ,היא נראתה כה יפה ועדינה
אפילו במקום חשוך ואפל כמו המחסן הנטוש שהטקס נערך בו.
עזבתי את העבודה המשפילה שלי בעיתון ועברתי למשרד גדול , עם
נוף לבית זונות פעיל במיוחד. להפתעתי לסגנים של ניקולי לא היו
הרבה משימות ,הוא אהב לבצע כמעט הכל בעצמו. יום הבחירות
הפנימיות התקרב במהירות ומעמדי היה בטוח ,צברתי לעצמי מספר רב
של ידידים ולא הספקתי להשיג לי אויבים. את כל הזמן הפנוי
שהתווסף  לי במישרה החדשה הפנתי למיכל ולמערכת היחסים שלנו .
אני היתי צריך לכפר על חוסר הנאמנות שלי, למרות שהיא לא הזכירה
זאת, ואמרה שהיא סולחת לי. החיים שלי היו במצב מצוין ובלי לשים
לב לכך הגיע יום הבחירות הפנימיות. כל המתמודדים רצו כמו
משוגעים בין חברי האירגון כדי להשיג קולות, אני היחיד שהיתי
בטוח שאגיע למקום גבוה . האירגון שלנו השתנה במספר שעות
מאירגון אלמוני למפלגה רצינית שרצה לכנסת. גמרו לספור את
הקולות והתוצאות הגיעו ,אני הגעתי למקום רביעי .
מקום רביעי לא היה בדיוק מה שרציתי אבל עדיין זה מקום מכובד
במפלגה. הדרך לכנסת ישראל התחילה כשניקולי בראש והמפלגה החדשה
מאחוריו . האירגון ה"סוציאליסט דמוקרט" הפך למפלגה סוציאל-
דמוקרטית ,עם הדגש גדול על "הסוציאל ",בשם "ישראל מאוחדת"
והתרומות זרמו מכל הכיוונים.המסר שלנו היה פשוט ,אנחנו הבטחנו
מהפכה חברתית ,שיויון זכיות לכל האזרחים ,הפרדה מוחלטת של הדת
מהממשלה ,שינוי הכלכלה והחינוך ועצמאות כלכלית. כמובן שאנחנו
לא הינו היחידים שהבטחנו את זה ,היו עוד מפלגות רבות ומרובות .
אנחנו פנינו לכל שכבות הציבור , דיברנו אל כל אלו שעדין היו
תלויים בדת ובאמונה. העם קיבל אותנו באהבה ובחמימות, ניראה
כאילו הבחירות היו בכיס שלנו .
 
 פרק ד

לאחר חודש מתיש במיוחד הגיע יום הבחירות לכנסת . שיטת הבחירות
החדשה אפשרה לבחור רק במפלגה, זה לא הועיל לנו אך גם לא הזיק .
ב 9:23  מיכל ואני בחרנו את המפלגה שלנו בקלפי שליד ביתי .
שעות הצפיה לתוצאות היו השעות הקשות והארוכות ביותר בחיי,
הנחמה היחידה שהיתה לי היתה מיכל שחיכתה איתי לתוצאות. ובערב
כולנו התאספנו באולם החדש של המפלגה בתל-אביב .התוצאות
הראשוניות התחילו להגיע , זה לא ניראה טוב אבל זו הייתה רק
ההתחלה .ככל שהשעות עברו התגלתה לנו המפלה הגדולה. מתוך 120
מקומות קיבלנו רק 2 ,שלא לדבר על ראשות הממשלה . האכזבה באולם
הייתה רבה ,אנשים לא האמינו שאנחנו הפסדנו הפסד כזה מוחץ.
ניקולי נאם נאום די לוחמני למרות ההפסד ,אבל אני כבר ידעתי מה
אמור להיות הצעד הבא של המפלגה אבל לא הייתי בטוח שכולם
ובמיוחד ניקולי מוכנים לו.אני ידעתי שעכשיו זה לא בדיוק הזמן
המתאים ,אבל אני לא יכולתי לחכות עוד .אני רציתי להציע נישואין
למיכל עוד באותו יום ,אבל חיכיתי כשבוע לאחר הבחירות והכנתי
אותה לערב מיוחד .הכנתי ארוחת מפוארת ,נרות לאוירה נכונה
וכמובן טבעת. מיכל נכנסה לדירה ולא הבינה מה כל המהומה ,אני
הושבתי אותה בכיסא ולאחר הארוחה ירדתי על הברכיים ואמרתי לה
"מיכל את אהבת חיי את האישה הראשונה ויחידה שהיו לי רגשות כה
עזים אליה ,האם תנשאי לי ?" היא כמובן הסכימה .אישרנו את
החתונה באותו לילה בסקס הכי טוב שעשינו אי פעם. למחרת  ב 34: 7
הגיע אלי שליח של ניקולי ,הוא אמר שניקולי ביקש שאגיע במהירות
האפשרית למשרד שלו. התלבשתי נפרדתי ממיכל ורצתי למכונית.
ניקולי ועוד שניים  מסגניו חיכו לי במשרד. האוירה בחדר היתה
מתוחה מאוד,ניקולי הודיע שבבחירות אלו לא העם הוא זה שבחר את
המפלגות .תחילה לא הבנתי למה מתכוון ניקולי ,אבל הוא המשיך
להסביר . יש צד שלישי אשר יש לו מידע חשוב לגבי הבחירות ,איזה
צד שלישי חשבתי לעצמי. ניקולי הסתכל אלי ואמר "אתה הכי צעיר
והכי נאמן מכל סגני ואני בוטח בך למשימה הזאת". "איזו משימה?"
שאלתי אותו בתמימות ,הוא הסביר שיש למפלגה שלנו חברים בכל
מדינה בעולם אשר תומכים ברעיונות ובמאבק שלנו.ושאני נוסע
לאירלנד לפגוש חברים של המפלגה שיש להם מידע חשוב לגבי
הבחירות. אני הסכמתי בלי לחשוב פעמים , ניקולי הודה לי ואמר
שאני עוזב מחר. כשיצאתי מהמשרד של ניקולי חשבתי על מיכל ועל
החתונה ועל זה שאני עוזב לתקופת זמן לא ידועה . סיפרתי לה על
הטיסה שלי לאירלנד, היא קיבלה את זה יפה היא לא כעסה אלא עזרה
לי להכין את המזוודה. חשבתי לעצמי שיש לי מזל שיש לי אישה כזו
טובה שמבינה את העבודה שלי.
למחרת עליתי על המטוס וטסתי לאירלנד ,ארץ ה I.R.A   ושדונים
ג'ינג'ים. בשדה התעופה פגש אותי חבר המפלגה ,הוא לקח אותי
לדבלין למקום היחיד שאפשר לדבר בו בחופשיות ,כמובן לפאב . הוא
הזמין לעצמו כוס בירה גדולה ושאל אם אני רוצה אחת גם ,אני
עניתי לו שאני לא שותה והוא הסתכל עלי בתדהמה ואמר שאני עוד לא
טעמתי את הבירה האירית . לאחר השיחה על הבירה הוא סביר לי את
המצב ,יש לשותפים שלו מידע שהאמריקאים קשורים לבחירות האחרונות
בישראל .הוא הסביר שהאמריקאים עדיין לא בוטחים בממשל
סוציאליסטי למרות שהמלחמה הקרה נגמרה ואין יותר איום על ה"עולם
החופשי". אני לא האמנתי למה שהוא אמר ,למה ארה"ב תרצה להתערב
בבחירות בישראל. אבל למחרת הוא הראה לי הוכחות חותכות על
התערבותה של ארצות הברית בבחירות . חזרתי הביתה המום יותר מאשר
ביום הבחירות ,אני פחדתי ממה שהמפלגה תעשה לאחר שאני אעביר להם
את המידע שברשותי. כשהגעתי ארצה ניקולי וסגנו היו כבר חברי
כנסת ,למרות ביזיון הבחירות . ניקולי ארגן התארגנות מיוחדת
לדון במידע שאני עומד למסור לבחירי המפלגה. ההתארגנות הייתה
באולם החדש בתל אביב שינוי לטובה מימי המחסנים הנטושים, ניקולי
פתח את הישיבה בנאום רגשני  (כמו תמיד) והקהל ענה לו במחיאות
כפיים. אני עליתי לבמה ופתחתי בנאומי ,בו תיארתי בפרטנות כל מה
שנודע לי באירלנד . סיפרתי להם אך ארה"ב הייתה מעורבת בבחירות
ואילו לא הייתה מתערבת היה לנו סיכוי טוב לזכות בשלטון. הקהל
נדהם מדברי ומיד פרצה מהומה באולם ,הכעס על ארצות הברית היה
גדול מאוד . ניקולי הרגיע את הקהל ואמר שארה"ב לא תזכה במלחמה
זו ואנחנו עוד נשלוט בישראל . הדיון נמשך לתוך השעות הקטנות של
הלילה אבל אני עזבתי לביתי ולמיכל שחיכתה לי .סיפרתי לה מה עבר
עלי באירלנד ומה גיליתי שם, היא לא האמינה לי תחילה אך היא
בסוף הבינה מה אני גיליתי באירלנד ואת ההשלכות של זה. למחרת
הייתה פגישה סודית של ראשי המפלגה .ניקולי הסביר לנו שלפנינו
החלטה גורלית האם להתחיל מהפכה בישראל ולתפוס את השלטון בכוח,
דבר שיכול להוביל למלחמה ולשפיכות דמים. או הבחירה השניה שהיא
לנסות שוב בבחירות הבאות למרות הניסיון הרע של הבחירות
האחרונות.
ניקולי החליט שנצביע על מה שהאירגון יעשה ,שלושה היו בעד לנסות
בבחירות הבאות וחמישה כולל אותי הצביעו בעד מהפכה בכוח.

פרק ה

כך הוחלט שב 27/3 המפלגה תנסה להשתלט בכח על השילטון במדינה,
בתקווה שהעם יצטרף למאבק ויפיל את השלטון ובכך תינצל ישראל
משפיכות דמים. הוחלט לשמור את ההחלטה בסוד עד ה 6/2  . זה יהיה
מספיק זמן לתכנן את המהפכה. למרות שהיה יותר מחודש עד תאריך
ההודעה , אני כבר הייתי במצב רוח מדוכדך . חזרתי לדירה ונפלתי
ישר למיטה ,מיכל לא הבינה מה קרה לי אבל היא הבינה שזה קשור
לפגישה לכן היא לא תחקרה אותי . אני פחדתי שהעם לא ירצה מהפכה
,אלה זמנים אחרים, עידן המהפכות הגדולות כבר ניגמר . האנשים לא
רוצים לעזור למדינה יותר ממה שהם חייבים בחוק, דור המחשבים
והאינטרנט לא ב"קטע" של מהפכנות. הימים עברו להם במהירות והפחד
שלי גדל יותר ויותר ,אני לא יכולתי לשתף את הפחד שלי אם אף אחד
אפילו לא מיכל. אני חיכיתי עד ליום ההודעה ,שאז אני ומיכל נוכל
לעזור אחד לשני להתמודד עם הבעיה ,הפחד והצפיות של המאבק העומד
בדלת. היום המיוחל הגיע, ניקולי אירגן אספת חגיגית לכבוד ארבע
עשר שנים לאירגון . כולם חיכו לנאום חגיגי כמו תמיד ,אבל הפעם
ציפה להם נאום לוחמני , שבסופו ציפתה להם ההודאה ההיסטורית של
ראשית "מהפכת מרץ" (ע"ש החודש שבו היא התקיימה) . ניקולי פתח
בנאום וכמו תמיד הוא התחיל לאט וצבר מהירות תוך כדי הנאום עד
להתפוצצות הגדולה בהודעה על המהפכה. הקהל  תחילה נדהם אבל הם
ידעו שזה אמור היה להגיע מתי שהוא .ניקולי הודיע על התאריך
והקהל ענה לו בקריאות "יחי המהפכה". מה שניקולי לא אמר להם הוא
שמנהיגי האירגון לא מצפים למהפכה אמיתית אלא השתלטות שקטה
יחסית על השלטון ,ללא שימוש בכח כמה שיתאפשר. הוא המשיך לנאום
על התפקיד של החברים במהפכה ,התפקיד שלהם יהיה למחוק את הסמלים
של הקפיטליזם האמריקאי . שהעיקריים היו מקדונלדס וקוקה
קולה,כלומר לא להשמיד את המוצרים אלא להחרים. בכל רחבי הארץ
החרמה כוללת, דבר שני הוא ניתוק כלכלי מ"דוד סם" . הערב נימשך
אבל אני לא יכולתי לסבול את הרעש אז חזרתי הביתה לאשתי .
היום הגורלי התקרב בצעדי ענק ,ברחוב כבר נראו מודעות הקוראות
לחרם על מוצרים אמריקנים. אני הייתי לחוץ יותר מתמיד אבל מיכל
עזרה לי לעבור את הימים הקשים האלה.
היום לו כולם חיכו הגיע ,זה היה יום חמים ושמש גדולה זרחה בכל
כוחה.הכל התחיל די נאיבי ,תהלוכה תמימה שצברה אנשים בכל עיר
שהיא עברה בה אנשים רגילים וגם אנשים חמושים. התהלוכה היתה
לירושלים ,יותר נכון לכנסת, ניקולי צעד בראש התהלוכה והתכוון
לפנות בכנסת לממשלה ולבקש ממנה לפנות את מקומה למנהיגים
האמיתיים של ישראל. למרות שחלק מאנשי האירגון היו חמושים ,
הינו בטוחים שהממשלה תפרוש .כמובן לא מיד אלא לאחר מספר
שבועות.היה לנו הסכם עם הצבא שלא יתערב במהפכה ,אנשי הצבא לא
ממש אוהבים שארה"ב נושפים להם על העורף וזה שהם לא יכולים לזוז
בלי אישור מדוד סם. הבעיה הייתה עם המשטרה שהיו נאמנים לשילטון
לפחות חלק מהם.
התהלוכה התקרבה לכנסת ,הקהל שהתאסף היה הכי גדול שניראה אי פעם
שם. ניקולי כמו תמיד תפס עמדה והתחיל לנאום. הכל התנהל לפי
התוכנית עד שהשוטרים הגיעו, אני לא בטוח מי ירה ראשון אבל
התחולל שם קרב של ממש . במהלך הקרב נעמד ניקולי על במה מאולתרת
וניסה להפסיק את המהומות . השוטרים שלא שמעו מה הוא אומר חשבו
שהוא מסית את ההמון וירו בו ,הוא ניפצע אנושות והובל משם .
בשבועות שלאחר המהומות באו הפגנות נגד השילטון,חלקם שקטות
וחלקם אלימות. העם כולו ראה את הפרצוף האמיתי של השלטון.לבסוף
הממשל ניכנע ומסר את השילטון לידי המפלגה .
ניקולי שהחזיק עדיין מעמד הזמין אותי אליו ,הוא אמר לי שהוא
גוסס .הוא אמר לי שהוא לא בוטח בסגנים שלו ,לכן הוא מוריש לי
את השילטון במפלגה והמדינה.המילים האחרונות שלו היו :"אתה חייב
להגשים את החלום ... אתה חייב ..."
אני קיבלתי על עצמי את התפקיד של ראש מדינת ישראל, ונשבעתי
להגשים את החלום שניקולי ואני רצינו להגשים . מדינה
סוציאליסטית  אמיתית עמדה לקום בישראל, כמו שהחלוצים רצו לקים
פה בעלייה ה-2 ו ה-3 .
יום ההשבעה שלי לראשות הממשלה הגיע ,אני הייתי כל כך לחוץ
ועצבני שפניתי חזרה לאלכוהול ,רק קצת בשביל האומץ. אני ישבתי
במישרד וכתבתי את נאום ההשבעה שלי, ובו כתבתי את כל הדברים
שאני וניקולי רצינו להקים לעשות בישראל החדשה. כך ישבתי לי
במישרד ושיכתבתי את הנאום ,פתאום נשמעו דפיקות בדלת . זו הייתה
מיכל שבאה לדבר איתי.
- אני צריכה לספר לך משהו,היא פנתה אלי בצער.
- מה קרה מיכל?
- אני... אני לא הייתי כנה איתך.
- מה?
- אני גויסתי על ידי הC.I.A  במטרה לחסל אותך.
- אבל  למה?
- העם עדיין לא מוכן למהפכה .
- אני אוהב אותך לעד.
היא  שלפה אקדח וירתה שלוש פעמים...