א. שי / זרימה |
ועברו כמה ימים,
(ועברו שבועות)
והמים זרמו.
אך כמו שנה חלפה,
ואותן הטיפות טפטפו שנית
לאותו הנחל.
והאויר היה שונה,
והתקופה אחרת,
אבל בנחל אותן טיפות,
בשלווה ובנחישות זורמות.
וחלוקי הנחל הזקנים,
מפטפטים ללא הרף
על השינוי המתמיד שמביאה איתה זרימה.
והטיפות שותקות, מחייכות לעצמן.
יודעות הן שהנחל לא היה אותו הנחל
וחלוקי הנחל לא היו מקבלים את צורתם הייחודית,
לולא היו אלו הן
שזורמות שם כל שנה כל השנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|