אתה בטח לא יודע עלי כמה דברים...

אתה בטח לא יודע שאני ממש מקפידה להתלבש יפה (או יותר נכון כמו
שאתה אוהב שאני מתלבשת) לכל מקום שאני הולכת, למקרה שתחליט
לחזור לחיי באופן פתאומי ולא אספיק להתכונן...

בימים האחרונים, מאז שדיברנו, אף על פי שאין שום דרך רציונאלית
שזה יקרה, כל פעם שאני חוזרת הביתה אני מחפשת את האוטו שלך
בחניה לראות אם אתה מחכה ליד דלתי להפתיע אותי. וכן, אני יודעת
שהיית פה רק פעם אחת וגם אז זה היה בלילה ובאנו ברגל מהרכבת
וזה לא משנה כי ממילא חוש ההתמצאות שלך (או היעדרו) הוא בהחלט
לא הסיבה שבגללה אני אוהבת אותך...

יש בחור אחד, משנה ב' שהולך כמוך אז אני תמיד מחייכת אליו וממש
מחבבת אותו למרות שמעולם לא החלפתי איתו מילה...

היום במבחן, שאלתי שאלה את המתרגל של הקבוצה השניה וכשהוא
התקרב, היה לו את הריח שלך... משם המבחן כבר היה אבוד כי לא
הפסקתי לחשוב על הפלא-פון המכובה שלי ואיך שלעולם לא אדע אם
התקשרת...

למרות שהיו לפני שלושה מבחנים צמודים, אתמול, כשהיית אמור
להתקשר, כל חמש דקות בדקתי אם יש לי מייל ממך או הודעת טקסט או
שפספסתי שיחה ממך. אני עדיין עושה את זה אז תתקשר כבר...

אחת לכמה ימים אני נכנסת לבמה לראות אם ניצלת את "המפתח לליבי"
וקראת את שירי והגבת...

אני לא יכולה להתקרב ברדיוס של קילומטר למקומות שלנו ויש מליון
כאלה ואחותי עברה לגור ליד הגן בבבלי אז אני כבר לא באה
אליה... וכשאני כבר כן באה אני עוברת עם האוטו ליד פינת החי
לראות אם אתה לא יושב שם בספסלים...

בכל פעם שאני מתקשרת למישהו מהחברים המשותפים שלנו, בכמה דקות
הראשונות הלב שלי הולם בקצב מסחרר מהסיכוי שאתה לידו...

מדי פעם, אני נכנסת לפורום שלכם כדי לראות אם כתבת שם משהו
(וזה די נדיר) ומסתכלת על השתיים ורבע תמונות שיש לי שלך ואתה
כל-כך חסר לי...

אין לי יותר מה לומר, עכשיו אתה יודע עלי בערך הכל, קצת עצוב
הא? בסוף אני הכי בחורה עלי אדמות ואתה... אתה עדיין מלך
ההדחקות...

רגעי משבר קטנים, מטורפים ומתוקים...