פ. גנית / השיר של אושר |
איך זה קרה לי?
זאת לא אשכח,
מישהו פתח את הדלת.
והוא אמר לי,
ילדה קטנה,
היום תגלי את העולם.
מלאכית יפה,
שהלכה לה בדרך,
נעלמה בשניה של אובדן.
החיים שנשארו אחריה,
מעולם,
לא היו ברורים יותר.
האנשים ששבתה בקסמיה,
המומים,
שהיא לא כאן.
ואז ניגשתי,
את הבנת את הכל,
ישר התחלת לבכות ולצרוח.
אני לא ידעתי,
מה עושים,
כשלמישהי נעלמת אחות.
בכל לילה אני מביטה בירח,
התנים,
בוכים עליה.
האדמה מתגעגעת לצעדיה,
אז יש סדקים,
במקומות בהם דרכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|