אין זאת אמת,
לא עוד, לא כעת
את מה שרצית לקחת
אני רציתי לתת.
אבל, אין זאת אמת.
וכשאתה מגיע, אתה לא מספר
מהיכן אתה חוזר.
ואני לא שואלת, יודעת בבהירות
שאשליה לעולם לא תהפוך
למציאות.
ואני,
כאילו יכולה להתקרב יותר,
לפגוע פחות.
לנצור יריות,
ובעצמי?
אוספת זכוכיות.
אני נרדפת בעצמי
כל אותו היום,
קורעת את משעוליי
באוספים,
קהים נכחדים.
כחיה ניצדת,
מסתתרת, בשיחים.
אין זאת אמת,
לא עוד, לא כעת
את מה שרצית לקחת
אני רציתי לתת.
אבל, אין זאת אמת.
וכשאתה מגיע, אתה לא מספר
מהיכן אתה חוזר.
ואני לא שואלת, יודעת בבהירות
שאשליה לעולם לא תהפוך
למציאות.
ואני נכלמת, מבויישת
לדמם במערומיי על הריצפה,
שרק אתמול, שטפתי ממנה
שאריי משחקי אהבה.
אבל אין זו אמת
לא עוד, לא כעת
את מה שלקחת
רציתי לתת.
אבל, אין זו אמת...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.