|
את לא יודעת לצחוק
להפשיט הנשמה וללכת
לכסות אהבה בתירוץ
לסמרטט נשמתי על הפתח
את לא יודעת אותי
כמו שאותך לא ידעתי
לא ידענו לנשום
נשימות שקצובות כזמננו
רוח מכה בחופים
זרמי דאגה מפריעים לו
הוא לא יודע לרצות
את מה ששפתייך שיקרו לו
את יפה כמו המוות
מסתורית נפלאה וכואבת
מעלה בי בחילה בכל פעם
שזיכרון נשימותינו עולה בי
אני שונא אותך |
|
|
מאבי קיבלתי את
משמעת העבודה,
מאמי- את עולם
הספרים, מבת
זוגתי את האהבה
ומילדי את
התמימות.
כה אמר זאטוטא,
פרקי אבות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.