הצבע משתקף במבט כה קר
הצבע חם אך הוא נשבר
בתוך עינך.
גאות עולה על השפילה
מאין ים? אני נרדם.
כאן לידך.
אתה זוכר? הכל עובר
וגם אני אחלוף פניך
זה הכל סתם.
מילים פזורות, ללא תמורה
בלי כוונה, עם כוונה
אותה עונה.
ובמשפט, בבת אחת
כיווצת בי את כל כולי.
אל תפחד לפגוע בי!
אני אשרוד, גם אם אמעד
אני חזק מכלום כמעט
אך כוחי ישוב.
אל תענה, אל תתענה
אני חושב, את רודף
לא אחריי.
ואם אוהב לרגע קט
את החיוך או המבט
זה יסתלק.
אל תפחד, גם אם לקצת
היה שווה איתך כמעט
כל יום.
ובלילות בכיסוי עפעפיים
אני אלחש גם פעמיים
אוהב אותך.
בבקרים בצאת חמה
מבט תמים של זקפה
אני שלך. |
