אבנר יונה / כשבאת אליי |
כמו שרויה בהלם
פנים כבושות באדמה
ניצבת עמדת בפתח דלת
מעינייך מזילה דמעה
האיפור השחור נמחה מפנייך
נטף לאיטו על מפתני
את אמרת אהיה בסדר
זה לא אתה זו רק אני.
למדת
להבין איך לב של גבר
ואישה מתי בוכה
אני למדתי
מהו שקר
ושאין זו אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|