זר מיכליות / ארס |
אני שוברת בדרך אליך
ומעמיסה על עצמי את הלבנים
מגיעה
ונוגעת
כמו בפצע פתוח
ואתה זועק
מנסה להיסגר
כמו עליו של פרח לקראת לילה
שהגיע זמנו לישון
מנסה להתחבא
מתחמק, משקר, בוכה
אך אני לא מוותרת
מוציאה ממך את כל הארס
את כל הרעל
ובולעת אותו
ומרוב אהבתי אליך -
קמלה אני
ואתה פורח
חי מחדש
צוחק
מאושר
ואני
אני נובלת
מהרעל שבי
ונסגרת
ומהלבנים שלקחתי ממך
בונה סביבי חומות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|