...
אשת-חיק חמקמקה,
אסור לי לקשור לך כתרים.
מחמת החשאי,
(סודיות מתוקה)
לא אתאר אותך לזרים.
לא אשורר זקיפותך, קומתך.
כשאישה כורעת לפני רעותה
הוד קומתה הכפופה מתעצמת.
לא אבהיר את מבנה גופך,
גם מבנה גופי לא עקרוני.
אני לא מה שחיפשת, בחיי,
נמצאתי באורח זדוני.
על שערותייך לא אכביר מילים,
אם מתולתלת או חלקת שיער,
אם ברונטית, זהובה או אדמונית.
מספיק שתוך כדי העונג בין רגליי
אלפות רעמתך בתנועה סיבובית
אדחוק ואמשוך
כדי להיטיב לראות.
לא מה שציפיתי לו, בוודאי,
כשהתחלתי לשכב עם בנות.
לא אדון בפרצופך המרהיב,
לא בזוהר עינייך
ולא בשינייך.
כל כולך מצרף מוזר של איברים
צעצועים שעליי עוד לבחון לפרטים.
חיוכך מרושע
כשל זאב בעור כבשה,
כשאת יודעת
שאני רק משחקת אותה קשה,
כאילו ממש לא בא לי.
לא אנחיל לציבור את שדייך, פטמותייך,
רק נשכתי,
טרם ענדתי עליהם אטבים.
איך אסביר כמה יפה ערוותך
כמעט בתולית,
כוס של בנות, אפילו לא של נשים.
עוד לא התפשקת מספיק לדידי
אצבעותיי לא חפרו בתוכך עד הסוף
עדיין קשה לך עם לחץ פנימי
כן, יש לנו עוד מה ללמוד.
פניני לשון בלתי הולמות
את לשונך שלקקה בי בתשוקה,
מעניקה מעניקה מעניקה,
לא את אצבעותייך שחדרו לפי פקודתי
מלפנים ומאחור,
יד ענוגה וחזקה.
לא את אומץ לבך, לא רוחך הנועזת,
דבר מכל זה אין לומר.
את היי לי כתף שתומכת
כשאומר לך: הכל נגמר. |