אלכס קינדלר / שוב הקור |
וצילך העייף שם נשפך לרגלך,
ורק קור הבדידות מילא את ספלך
שהיה קצת יבש, אולי ריק.
חיפשת קירבה וחיפשת מילים,
והלכת לשווא מרחקים בחולות
שעדיין מראים עקבות
של תקווה, ואולי, גם של כמה שירים.
עמדת בחושך שנהיה מאוד קר,
או היית מוזר, והחושך צנח,
והספל מלא, והתוכן נשפך
על כולך, והיה מאוד קר, ובחושך הזה, כוכבים מילמלו
לך שיר, מחלום או מתוך געגוע,
ממרחק ומזמן לא ידוע.
חשבתי עלייך, והייתי שיכור
והייתי סדוק.
שוב הקור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|