[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלברט שבות
/
שתי הערות

חיזבאללה שולח טילים לחיפה... אתמול הגיע הטיל עד למוסך רכבת
ישראל, והרג שמונה עובדים. אני מרגיש שזה המקום והקונטקסט לשים
בו שתי הערותי:

1- קפיצת מדרגה: ירי הטילים על חיפה הינו קפיצת מדרגה
וישראל לוקחת את זאת לתשומת ליבה... את ההצהרה הזאת שמענו מפי
ראש הממשלה, מפיקוד צפון מהשר המשופם ומגורמים רשמיים
ופוליטים.
לדעתי, עצם המונח הזה "קפיצת מדרגה" מסמל את המדרגה הנחותה
אליה הגיעה ישראל. אנחנו אומרים את זאת בטבעיות ומאמינים כל
כולנו בהגיון הצרוף לכאורה: טילים על חיפה מהווה קפיצת מדרגה
שחזבאללה הגיע אליה והעז לפרוץ בזאת כל מחסום... אשר על כן,
איימנו מבעוד מועד, אנחנו נגיב בהתאם ונקפוץ גם מדרגה
בתגובתינו, איימנו ועשינו: פוצצנו את שדות התעופה ובתי
חיזבאללה ומפקדותיו בדרום ביירות.

מהות הרמה שירדנו אליה בלי שנרגיש: הירי על חיפה קפיצת
מדרגה, וחמור, ואילו הירי על שדרות או על קרית שמונה, יש לו
מדרגה פחות משמעותית. זאת ירידה ברמת החשיבה.

תוצאה: אילו היינו מתייחסים לכל ערי ישראל ולכל גבול ישראל
בשווה, היינו חוסכים את הירי על חיפה. תאר לעצמך שהייתי מעמיד
את ארבעת ילדי בשורה, ומזהיר את האנסים: אונס ארז הוא חמור;
אונס שרה חמור שבעתיים, באונס גידי לא אתאפק להגיב, ואילו
באונס אסתר אני אכנס באימא של האימא של כל אנס, ויהיה מי
שיהיה!

אמרתי ועשיתי! איימתי והוצאתי את איומי לפועל כשהגיעו לאסתר
הקטנה!

וגם שורת האנסים אמרה ועשתה: הם אנסו ואנסה ואנסו עד שהגיעו אל
אסתר! או אז אפילו הם חששו מהאיום שלי וניסו לטייח ולשקר: לא
לא, לא היגענו עד אסתר, לא אנחנו אנסנו את אסתר.

סיכום: כשאתה יורד ברמה שלך ואינך מודע לזאת, אזי הרמה
הופכת לנורמה מהשורה; ונורמה קלוקלת מהשורה הינה נחלת כל מועמד
לחידלון. זאת הערתי הראשונה.




2- מחבלים: אנו טוענים כל הזמן שמי שנכנס אל שטחינו- הורג
בנו וחוטף לנו חייל, הינו טרוריסט, מחבל. כנ"ל כאשר חיזבאללה
נכנסו לישראל, הרגו בנו וחטפו שני חיילים- כל ההודעות שקראתי
וששמעתי דיברו על מחבלים, לא על אוייב; כי משום מה קיימת
התחושה- וכאילו המילה "מחבלים" מבטא יותר חזק את מורת רוחינו
ממעשיהם.

ובכן, מעשה שהיה כך היה: היום בבוקר, אני נמצא בפנמה וצר לי
להזכיר את העובדה הזאת בקונטקסט הזה, היום בבוקר שמעתי דיווח
בתחנת רדיו של פנמה על המתרחש במזרח התיכון ובישראל. הכתב
המומחה במזרח התיכון הפליא במאזינים את הערותיו ואת רישומיו
המקצועיים על המתרחש. בשלב הסיכום ביקש להעמיד דברים על דיוקם,
וזה סיכומו: הישראלים טוענים ש"מחבלים" הורגים וחוטפים את
חייליהם ותוקפים אותם; והמחבלים טוענים כי הם פלשתינאים- לא
מחבלים, שמגינים על ארצם ואדמתם מהאוייב הציוני; לציין, מוסיף
הכתב לסיכומו, שגם לפלשתינאים טענות וזכויות על אדמת ישראל.
סוף דיווח.

מהות הרמה שירדנו אליה בלי שנרגיש: אנו באמת חושבים
שהמלחמה שלנו היא עם מחבלים וטרוריסטים בני עוולה... אף אחד
מאיתנו לא חושב על המונח "אוייב". בעוד הגורם העומד מנגד
שכינוייו בפנינו "מחבל", רק הוא השכיל להשתמש במונח המתאים,
וכך הוא מציג את עמדותיו מאז ומתמיד בכל פורום: לנו הישראלים
קורא: האוייב הישראלי. אנחנו בעיניו לא מחבלים ולא בני עוולה,
כי-אם אוייב בלבד.

תוצאה: אילו היינו משכילים לקרוא להם בשמם (שמם המהותי הוא
"אוייבים" לא "מחבלים"), היינו מתייחסים אליהם בהתאם. עצם
התייחסותינו אליהם "כמחבלים"- גרם להמעטת ערכם בעינינו,
ולזלזולינו בהם.
תוצאה: לא הערכנו אותם ולא את יכולתם. זה במישור הטכני.

עוד תוצאה עגומה במישור הלאומי:

במישור הלאומי, הערך המוטעה "מחבל" גרם לנו ולהסברה שלנו עוול
מאין כמוהו: פשוט התבלבלנו בגלל זאת, ולא ידענו להסביר לעולם
את עמדתינו הפשוטה: הם, האוייבים, מבקשים לקחת את ארצינו
ולזרוק אותנו לים, ואנחנו מבקשים להגן על עצמינו.

בפועל, ההסברה שלנו שידרה נתונים שונים ומבלבלים, והפיקה
אווירה אחרת ומבלבלת:

אנחנו אמרנו שהמחבלים נכנסים אל ערינו ומבקשים להרוג ולרצוח
בנו- הרי הם מחבלים...

אבל אין מנוס מהשומע אותנו אלא לשאול את עצמו את השאלה האנושית
הנדרשת: וכי למה שמחבל ייכנס וירצח ויתאבד... למה השינאה
היוקדת הזאת! היתכן וישנה סיבה אחרת לשינאה ולרצח ולהתאבדות
מלבד הסיבה הרשמית הנגזרת מתואר "מחבל"?

הוא שואל ומשיב לעצמו: יכול להיות שיש סיבה; יכול להיות שיש לו
גם זכויות על האדמה . היום שמעתי את הדו-שיח האישי הזה בעצמי,
מפי הכתב הפנמני: הוא הזכיר לכל קוראיו, שיש לחשוב גם על
הכיוון "האחר" ולא להיתמסר למונח זה או אחר; היינו, יתכן
והמחבלים בישראל הם מחבלים, ויתכן ויש להם בעצם זכויות שנלחמים
עליהם. הכתב הזה ביקש בסך הכל להעמיד דברים על דיוקם, ונכון
הוא עשה וחשב; אני אומר את זאת.

- מי הזמין אותו לעשות זאת? מי זרע בו את הספק האנושי הטבעי
הזה?

- אנחנו, הישראלים. ביקשנו בסך הכל להמעיט בערך האוייב בפני כל
העולם- וקראנו לו "מחבל" ירוד בן עוולה ללא ערכים.

ולמעשה, כל מה שרצינו להגיד הוא זה: יש לנו אוייב שמבקש להרוג
אותנו ולזרוק אותנו לים; ואנחנו מגינים על עצמינו ועל אדמתינו
מפני האוייב, והודפים אותו ואף הורגים אותו.

- "טעות טכנית גרידא" ?

- לא, זהו עוד סממן לירידה שלנו ברמה.

סיכום: ...וכשאתה יורד ברמה שלך ואינך מודע לזאת, אזי הרמה
הופכת לנורמה מהשורה; ונורמה קלוקלת מהשורה הינה נחלת כל מועמד
לחידלון. זאת הערתי השניה.

אלברט שבות / יום שני, 17/07/06







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צרצרים הם
חופשיים




פרה
פרפרית


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/5/07 17:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה