את שואלת אותי למה אני חושב שאת מטורפת.
כי את:
רוצה שנעבור לגור ביחד במוצמוץ,
שואלת אם הייתי אוהב אותך גם אם הייתה לך עין שלישית באמצע
המצח,
מלקקת לי את השפתיים, פתאום, רגע לפני נשיקה,
כועסת עלי בטענה שהכלבה שלי לא אוהבת אותך,
מאמינה בגילגול נשמות ונעלבת שאני לא,
עושה על עצמך ניסיונות קוסמטיים, בלי להתחשב בתוצאות העלולות
להתקבל,
משחקת עם האוכל,
מתיישבת ליד אנשים באוטובוס כמעט ריק רק כי משעמם לך ואת רוצה
לדבר,
נעלבת כשצוחקים על החתולה שלך,
לא מסכימה שישתמשו לך בעטים,

ואת לא יודעת לשקר
ואת חמה כל כך, פיזית,
וכשאנחנו מתחבקים כל איברינו מתאימים (את אומרת- פאזל)
ואת אמיתית ומצחיקה וממלאה אותי בביטחון
ואף פעם לא הרגשתי כל כך שלם עם מישהי.

את שואלת למה אני אוהב אותך.
כי כשאני איתך בחדר ואנחנו ערומים
אין אתמול אין מחר
יש רק
עכשיו.