בתוך כדור הזכוכית
הזמן עומד מלכת
בחוץ, ברחוב האפור
עפים להם עלי שלכת
אנחנו נפגעים
אבל עדיין מסרבים
ללכת
לעזוב
ורק טיפות הגשם מרטיבות
את המדרכה
כמו הדמעות שלך כשאת בוכה
בשקט
מרטיבה את הכרית שלך
בגשם של טיפות קטנות
קרות
טיפות של עצב...