|
בתוך כדור הזכוכית
הזמן עומד מלכת
בחוץ, ברחוב האפור
עפים להם עלי שלכת
אנחנו נפגעים
אבל עדיין מסרבים
ללכת
לעזוב
ורק טיפות הגשם מרטיבות
את המדרכה
כמו הדמעות שלך כשאת בוכה
בשקט
מרטיבה את הכרית שלך
בגשם של טיפות קטנות
קרות
טיפות של עצב... |
|
|
מה שטוב אצל שלי
זה שהיא בולעת,
וככה המחשב לא
מתלכלך כשאני
קורא במה חדשה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.