כוח שאבד אז
כשנגררתי אחרי רגש
צעד אחד יותר מידי
ואבדתי בתוך מערבולות
של תהיות חסרות תוכן
חד צדדיות ושלא הובילו
אלא לעצב
עצב כסימפטום למצב מסוכן
בו ההגיון פינה את מקומו
ואני, אני שאהבתי, נעלם.

כעת הוא חוזר לידיי
ואיתו הרגשה של שליטה
שהיתה כל כך חשובה לי
בימים חשוכים, שעברתי כאב
שלא אתפוצץ, תמיד דאגתי
למקום משלי,
אליו אדם לא יתקרב

שב ליידי ולא ילקח עוד
אחרי זמנים של בלבול
כשדרשתי את אותו מקום בלב
שעוד לעולם איש לא יחלל
דרשתי ממך,
לנצח אצלי יישאר.