רק אני והגיטרה... הפעם עם שירה
יושבת ככה סתם, לבד, בוכה.
איפה החיוך המפורסם שלה?
לוחשת מילים ארוכות, בשקט
ומגיבה לכל צליל, לכל מבט.
היא מתחילה לספר לי הכל,
צועקת ומקללת בפה גדול
על איך שהיא נפלה, ככה סתם,
לתוך באר גדולה
של אלכוהול ושל הכל.
עכשיו זה כואב לה,
עכשיו כשזה מרגיש כ"כ טוב.
היא ישנה.
ככה סתם שקועה
סשקט של עצמה.
היא ממלמלת משהו מתוך חלום.
מלמולים של אהבה.
עכשיו זה כואב לה,
עכשיו כשזה מרגיש כ"כ טוב.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.