|
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור
האותיות המוקלדות כעת
הן דמעות עצורות אסורות
בשחור
הן משבשות אותי
על הדף הצהוב
בו לא יועילו
לא רחמים עצמיים
ולא בכי תמרורים
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור
מרוב שיושב לי לבכות
אני לא קם ועושה
מרוב שיושב לי לקום ולעשות
אני על סף בכי כל הזמן
אם חנוכה היה כאן
לפחות הייתי מרגיש בבית
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור
הו חנוכה, צור ישועתי
אצור מזבח צהוב מגופרית
שם אקריב עצמי למענך
למען הניסים והנפלאות
שרק יבואו
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור
והרי זאת פארסה מקוללת
אין שליטה על האצבעות
המילים הכריזו מלחמה
נגדי
הן שועטות קדימה
מקהות אותי כאוטי
העיקר שלא אזכור
מה רציתי להגיד
מה רציתי לכתוב
ואם זה מה שיש לי לכתוב
אולי עדיף לעצור
אז אגמור בשיר מזמור
חנוכת המזבח. |
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.