|
כשאני מרשה לה
היא באה עדינה
רכה כמו בטן רופסת
עצלה כנערה.
כשאני מרשה לה
היא מלטפת חרש
מישירה מבט וקמט
מוקירה ואוהבת
כל רגע של חסד.
כשאני מרשה -
אני זקנה אתה.
יולי 2006 |
|
|
אם תאספו את
הלכלוך של
הפופיק במשך שנה
תוכלו לסרוג לי
גרב.
גפן 46 רמת
השרון, הבול
עליכם.
מתוך "החיים -
עצות שימושיות
למשתמש ולמחבר"
מאת סמיילי בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.