|
ככל שהשעות
ממשיכות לטוות במוחי
קורי דמיון מעוותים
והטירוף חורש על פניי
קמטי הבעה תהומיים,
מחשבותיי מכסות
פגמים מילוליים
בטלאים מעוצבים
של אינטליגנציה לילית. |
|
|
הי, אתה. כן,
אתה, שמזיז
עכשיו את העכבר.
חשבת פעם כמה
עצים אתה רוצח?
לו רק היו
יכולים לספר...
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.