כשהערב יורד
ואור היום מתנדף
ממרפסת חלוני העיר נעלמה
ומה שהיה בתנועה אין סופית
הולך ומתעייף
הולך ונעלם
כמו תמונה קסומה
לרגע אני ניעור
ואז אחוז נשימה
מאוויר הקיץ הנקי
סופג מלוא ריאות
את הריק המלטף
צלחת אבטיח,
כיכר של לחם,
פרוסת גבינה,
לשולחן אז מוגשים
כמו דבר לא השתנה
מעבר לרחוב מתנגן שם פזמון
הרוח מלטף,
בלאט החושך מתגנב
מתגלה לה בת שחוק
עמוק בפנים, קרוב ללב
ומאידך כל כך רחוק |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.