למה את עושה את זה
מקלפת את הפצע בעצבנות
איך את מסתכלת עליו, בפנייך מלאות האדישות
טיפות הדם לאורך גבך מחליקות
במבט חודרני עינייך אחריהן עוקבות
הפצע מכאיב אך מעינייך לא זולגות הדמעות
מקלפת בציפורנייך הארוכות את השכבות
שכבה ועוד שכבה ואינך יכולה להפסיק
התרגלת כבר לכאב, לך הוא יותר לא מציק
אוהבת את זה ככה, שהצלקת מתנוססת על גבך
זה שיש לך מחלה בראש זה ממש לא אשמתך!
מהחלון נכנסת רוח קרה שאת הפצע מלטפת קלות
את יודעת יפה שמה שאת רוצה זה ידיים חמות ואוהבות
לא משנה מתי לא משנה איך
רק שירפא לך הפצע כי כאבו הנורא מתמשך
הדם לא יוצא יותר, המוגלה נאגרת מעליו
הירח מאיר את אורו הקסום ולישון את שוכבת עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.