|
אני יודע שאימא כבר יודעת.
ושגם כל הכיתה.
אבל אני בסדר כי אני יודע שאני הולך לפגוש את אלוהים.
ואימא אמרה שאני אהיה כמו הבן של אלוהים, הרי כל האנשים הם
הילדים של אלוהים.
ואז אימא באה ונתנה לי נשיקה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי ושיום
אחד היא תבקר.
ואז היא בכתה.
אני לא רוצה שאימא תבכה כי אני אוהב אותה.
ואז חשבתי עליו, ועליה, וגם על כל הכיתה.
ואני בסדר כי אני יודע שאני הולך לפגוש את אלוהים...
אז אני מחייך. |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.