|
העיניים שלי שורפות מדמעות
ורגליי עייפות מהליכות
אבל אני ממשיכה ממשיכה לצחוק אותם
ממשיכה להיות ליצנית
היום ביום הזה אהיה הלוליין
עם מיצנפת זוהרת ואודם אדום
עיינים גדולות וחיוך...
חיוך מתקתק לכל הימים
ולכל הזוכרים וכל הנופלים
המים ניתזים על כובעי הגדול
אני אוהבת להרגיש אותם הם עושים לי טוב
אדמות מרגיעות וחומות
עץ שאשתול לגדול
ידיי לפתע מתקשות ורגליי נעמדות חורקות
עצים יפים אלי באים כן גם אני איתם
ורק אני כאן ביער הניתעב יושבת ובוכה
שוב בוכה ושוב צוחקת זאת רק ההבעה
אני עם העצים פוחדת להגיד מילה
אלים יפים בשמיי מרום
חדים אלי חידה
נתתי להם נשיקת זיכרון ותפילה
צלצול כזה אליי צלצל בשמחה
גם האלים שלי בוהים ברוב הנעשה |
|
עד כמה משועמם
צריך להיות כדי
לבזבז חלקים
שלמים מהחיים
לכתוב סלוגנים
בבמה?!
המשועמם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.