|
כשמנגינה זרה נוגעת בחזה
בצלילים סמיכים,
הגוף מאדים ונסוג לתוך פנים אחרות.
נשימה שוקטת בחדר,
וריח קר נכנס לריאות.
העור מתכווץ סביב הבשר
כדי לשמר משהו
ולכתוב. |
|
|
נא לא לדרוך על
הדשא,
על הצואה,
על הכלב,
על הרגל שלי
על הראש שלי
על ההערכה
העצמית שלי,
על העתיד.
בתודה, ועד
השכונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.