בראייה לאחור
והרהור ממושך
ההצהרה נראתה פתאום
לא מבוססת
כורח הנסיבות
והמציאות המשתנה
מכריחים אותנו
גדולים כקטנים
תרתי משמע
להתמכר למדיה
מה בין שני אלה:
המצאת הכתב
במאה ה-4 לפני הספירה
והמצאת הדפוס
בעיצומה של מהפכה?
ישנו כתב יתדות הננעץ בלב הקורא
וכתב הירוגליפי לסמלול הרגשות
כתב הברות, שבהגא בודד, עולם ומלואו.
חיסכון, כמו שרק היפנים יודעים.
הוא נותר מולי,
ללא ארשת של ניצחון
מן קו מהבהב אלקטרוני,
שממתין בנימוס למוצא פי.
כותב לי בסדר מופתי
עם רווח של שורה או שורה וחצי,
וזאת על פי רצוני.
דובר בעבר על הנוחות שבניוון
ואין ספק שזהו הכיוון
תיקון הטעות אוטומטית
סריקה מהירה וסכמטית
קריאות ובהירות פרגמטית
כל זאת ועוד.
אך,
היכן היא
ההסחה הקטנה בדברי על נושא כאוב
שבירת העיפרון מתוך כעס צרוב
היכן היופי שבכיעור
היכן היא הנשמה היוצאת מתוך כתביי,
אמר הגרפולוג.
אז איפה טעינו? |
