היה לי הרבה יותר קל כשלא אהבתי אותו. מטאפורות זרמו כמו מים,
דימויים נכתבו בשפע, החריזה קישטה את הלב באשליות רבות.
דמיינתי איך מלאכים ירקדו סביב כשיגיע, איך אגע בשמיים כשיקרא
בשמי, לילה.
היה לי הרבה יותר קל כשלא אהבתי אותו. הוא לא היה אמיתי, האיש
הזה. שרטטתי קווים לדמותו, פיזרתי כוכבים כסופים, שיאירו אותי
- אל מולו.
כשלא אהבתי אותך, העננים חיכו שאגיע. כשלא היית יותר משיר עצוב
במחברתי, תקוות שווא - פיות קסומות דאגו כל לילה להרגיע, לעטוף
ולהבטיח ש...תופיע.
עכשיו כשאוהבת, ואתה לא כאן
גם השלמות והיופי נעלמים עם הזמן.
יותר לא משקרת בשיריי,
על הפנטזיות אסורה הכניסה אל נוף נעוריי.
עכשיו כשאוהבת, מודה אני
כואבת. |
