בוקר אחד חיכיתי לאוטובוס בדרך לחזרות לבגרות בתאטרון. הייתי מהורהרת.
האוטובוס איחר והיה לי קצת משעמם, אז בחנתי את קירות התחנה, וככה, ראיתי בצד,
קרע של פלאייר שהודבק מזמן וכולו נתלש, אבל המילים האלו- "החיים בכף ידך" היו
מספיק ברורות כדי שאני אבין אותן.
והבנתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|