מור רובינשטיין / גבולות |
שנינו לבד,
על הגבול הצפוני,
רק אני ואתה והנוף.
ורקטה אחת.
וטנק שנפל
וריח עשן של סוף.
שנינו לבד,
על הגבול הצפוני,
רק אתה ואני והגבול.
וקול של פצצה
ובכי של ילד קטן
והמון תחושות של תסכול.
שנינו לבד,
על הגבול הדרומי,
רק אני ואתה והחול
וחייל שנחטף
וקסאם שנחת
והרבה מחשבות.
שנינו לבד
על הגבול הדרומי,
רק אתה ואני והתסכול.
וירי נק"ל
ואמא בוכה
ועוד אלפי רסיסי חלומות.
שנינו לבד,
בארץ מפוחדת,
רק אני אתה והחדשות.
ואין עוד דבר
שיעזור לנו,
מלבד טיפה של חום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|